מנאפולי לבתי הקזינו של לונדון, ועד לכלכלת היוצרים.

פרק 1 · עד גיל 23

נאפולי

נולדתי בנאפולי, ועד גיל 18 הייתי נער רגיל לגמרי. ואז קרה משהו פשוט אבל מכריע: חבר ביקש ממני עזרה במכירת כרטיסים למסיבת בית הספר. מתוך כ־380 איש, אני מכרתי כרטיסים ל־350. באותו רגע הבנתי שני דברים: אהבתי את האנרגיה של אנשים… והייתה לי נטייה מסוימת לשיווק, לקשרים וליכולת "לגרום לדברים לקרות".

מגיל 18 עד 21 התחלתי להפיק מסיבות בעצמי: קודם בפאבים ובמסעדות, ואז — תוך זמן קצר — במועדונים החשובים ביותר בנאפולי. והיה פרט אחד שנתן לי יתרון עצום: הייתי צעיר, אז השתמשתי באינטרנט באופן טבעי, בזמן שרבים בתחום היו יותר "אולד סקול". כשיצא הלהיט של הרגע, במקום לעבור דרך הסוכנויות שייצגו את האמנים (שכמובן נתנו עדיפות למנוסים יותר), התחלתי לפנות ישירות לזמרים ולתקליטנים דרך האתרים ופרטי הקשר הרשמיים שלהם. התוצאה: הבאתי לנאפולי שמות גדולים ובניתי מוניטין במהירות.

בגיל 22 מצאתי את עצמי מנהל את יחסי הציבור של אחד האזורים בנאפולי. זמן קצר אחר כך פנו אליי כדי שאהיה המנהל האמנותי של דיסקוטק שהיה בבנייה. הצעתי הצעה "יזמית": לא רק לנהל… אלא להיות שותף. הם הסכימו. בגיל 23 הייתי הבעלים של מועדון בשם "Pixel", צפונית לנאפולי.

פרק 2 · צפונה

טרוויזו

בשביל בחור בן עשרים, החיים האלה היו רכבת דוהרת בלי בלמים: 200 ק״מ ביום, שני טלפונים שמצלצלים בלי הפסקה, לילות אינסופיים, אחריות עצומה. בשלב מסוים התנתקתי. עברתי לצפון והתחלתי לעבוד במילוי מקום כעוזר מנהלי בבתי ספר בטרוויזו: עבודה משרדית, יציבה, מסודרת… אבל זה לא היה "אני".

באותן שנים יש אפיזודה שנראית כמו הערת אגב, אבל בפועל היא חלק מהותי מהסיפור שלי: התחלתי להעביר ברשת מסר פשוט — פחות שיפוטיות, יותר חופש — ועם הזמן כמה בחורות התחילו לבקש ממני תוכן "בלתי מזוהה" כדי לפרסם אותו. מדובר בשנים שבהן לא היו משפיענים כמו שאנחנו מכירים היום, ודברים מסוימים לא היו מיינסטרים. השלב הזה לימד אותי כמה חשובים דפוס החשיבה, התקשורת והקהילה.

פרק 3 · אנגליה

לונדון

אחר כך נסעתי לבקר חבר בפורטסמות׳, באנגליה. נכנסתי לקזינו ובמשך 10 ימים רצופים זכיתי בכ־11,000 פאונד. החלק המצחיק? בשלב מסוים כבר לא נתנו לי לשחק מול קרופייה איטלקי. בינתיים הכרתי את הצוות והתחלתי לבלות איתם כשהחבר שלי היה בעבודה.

כשחזרתי לאיטליה כדי לסיים את עבודות מילוי המקום, לילה אחד ראיתי מודעת "בואו לעבוד איתנו" לתפקיד קרופייה… בדיוק בקזינו שבו כבר הכרתי את כולם. עברתי לשם, עברתי את קורס הקרופיירים והתחלתי קריירה שלא ציפיתי לה. אחרי שנתיים הגיע סיפוק עצום: הפכתי לקרופייה הטוב ביותר באנגליה, כשזכיתי בתחרות ארצית. משם התחלתי לעבוד בבתי הקזינו החשובים ביותר בלונדון. השלב הזה השאיר בי דבר אחד: משמעת. זה נראה כמו עבודה "זוהרת", אבל במציאות זה דיוק, פסיכולוגיה, שליטה וקור רוח.

פרק 4 · 2018 – 2020

אונליין

ב־2018 נולד העסק המקוון המסודר הראשון שלי: IndustrySex.com, קורס וידאו לחינוך מיני עם Valentina Nappi. זה לא סרטון פורנו: זה קורס שמבוסס על הסברים בעל פה ועל גרפיקה מונפשת, ונועד לתת כלים מעשיים. היא דיברה בעיקר אל הנשים, אני אל הגברים, מהבסיס ועד טכניקות מתקדמות יותר.

ב־2019 בחורה שעקבה אחריי ברשתות החברתיות ביקשה ממני עזרה במציאת לקוחות לשיחות וידאו. ליוויתי אותה כמנהל המדיה החברתית שלה: זה עבד כל כך טוב שבחורות אחרות התחילו לפנות אליי מאותה סיבה. כך נולדה TipAgency, הסוכנות שדרכה תמכתי ביוצרות תוכן ובנשות מקצוע במיצוב, באסטרטגיה ובצמיחה. (TipAgency היא שלב חשוב בסיפור שלי, אבל היום הפוקוס הוא על העסקים שלי.)

ב־2020 החלטתי לבנות משהו גדול יותר: פלטפורמה שתפתור בעיה מעשית ענקית של יוצרות תוכן — לקבל תשלומים ולנהל שירותים דיגיטליים בפשטות. כך נולדה VieniOra.com, שהפכה לפרויקט המרכזי שלי.

פרק 5 · מאז 2020

היום

ב־2020 גם עברתי לעבוד בקזינו באמסטרדם. ושם, בתקופת ה־Covid, קרה משהו ברור מאוד: בזמן שהחיים ה"פיזיים" האטו, הפרויקטים שלי ברשת — במיוחד VieniOra — התחילו לצמוח הרבה יותר מהר. בשלב מסוים הבנתי שהגיע הזמן לבחור. לעזוב את הקזינו לא היה קל — אני עדיין מתגעגע אליו, כי זו תשוקה אמיתית — אבל זה היה הצעד הנכון.

אחרי המגפה התחלתי לטייל, והיום אני חי בין באלי, לונדון ומדי פעם איטליה, כדי להיות עם המשפחה שלי. היום אני עובד בתחום השירותים למבוגרים כיזם: אני לא יוצר תוכן, אלא בונה עסקים ותשתיות.

ואם אתה מצפה לחיים כמו בסרט… אאכזב אותך מיד: לעיתים קרובות זה הרבה יותר משעמם ממה שזה נראה. כמו שאני אומר: זה לשבור את הראש עם מפתחי התוכנה, לעשות ניתוח נתונים, שיווק, בדיקות, מעקב ואופטימיזציה. בקיצור: מאחורי הקלעים, אבל ברצינות. פחות סרט, יותר Excel.